|
עד יכלו ימיי
אשחר לטוב,
אשק במגע שפתיים
הוויה.
בקרוס רגליי עוד
אתפלל לניצוץ שהלהיב
בשר ורוח,
שהצית שממת ימים,
מדברי רגש עלומים.
אתור מסעות אדם
נפתלים כקליפות בצל,
דומעות ומורכבות.
אחבק ישות דואבת
עלבונה. |
|
|
איזה כייף
להיגמל מכתיבת
סלוגנים
אחד שנגמל
מכתיבת סלוגנים
אבל לא מלחתום
למטה בצורה
ארוכה, טיפשית
וחסרת
פרופורציה
הוא אפילו לא
חתם את שמו,
אצילי פשוט
אצילי,...
אבל רגע, בטח
בועז רימר יודע
מי זה, הוא יודע
ה - כ - ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.