איתני השמיים
מחוברים למצב דעתי
במיתרים מתוחים,
וכל שבת צבע הרקיע מהחלון
פוקד עלי לחוש את ענניו
ואת חמתו.
אמש לא ישנו
עד שדרך זגוגיות בקע עור ניאון
כחול גחלילי
ציפורים החלו לרשרש
והשחר דחק בנו לעזוב
לשקוע בסדינים עייפים.
היום לא היו עננים, ולא חמה ולא רקיע.
שט עשן ערפל
שחדר לריאות אפור וסמיך,
וזו פעם ייחודית
בה הערפל לא חדר דרך עורקי
ונשארתי צלולה כמו אחרי גשם
ביום צונן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.