ר' משה הירושלמי ביקר בארץ-ישראל בשנת 1769, ארץ-ישראל וירושלים היו נתונות
תחת השלטון העות'ומאני, וכך הוא מתאר כמה כסף צריך היה לשלם יהודי שרצה להתפלל
על-יד הכותל המערבי:

"ליד הכותל המערבי הקימו הערבים בית תיפלה (מסגד) והקיפוהו חומה, וגם הכותל
המערבי בתוך החומה שלא ילך אדם לשם. אבל ליהודים נותנים ללכת והם משלמים מכס
עשרה פארא (היינו רבע גרוש). אנשי ירושלם משלמים מכס לכל השנה, והם יכולים
ללכת לשם כל אימת שהם רוצים. אלא יש לגשת לשם מבחוץ ולא מבפנים כי קדושה גדולה
שרויה על הכותל המערבי...".

(ר` משה הירושלמי, ידי משה, 1769,
בתוך: מסעות ארץ ישראל (עורך: אברהם יערי),
מודן, תל אביב, 1996, עמ` 449).




מאז שחרב בית המקדש השני בשנת 70 לס` ועד למלחמת ששת הימים בשנת 1967, ביקרו
בארץ-ישראל ובירושלים יהודים מכל רחבי העולם.
משאת נפשם של היהודים היתה להתפלל בכותל המערבי שהיה נתון תחת שלטון זר.

         אני זכיתי, תודה לאל, להוולד אחרי השואה,
       אני זכיתי, תודה לאל, להוולד במדינת ישראל,
     אני זכיתי, תודה לאל, להוולד אחרי שחרור הכותל,
לו רק יכולתי לומר לכל אותם היהודים שלא יכלו להתפלל בנחת בכותל, בגלל רדיפות
השלטון הזר, כי תפילתם התקיימה:

      "ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו".
                                  (תהילים, פרק קכ"ב, פס` ג).

                          וזאת
                     ירושלים שלי!