שעה קפואה בלילה, אני שוכב חבוק צמוד.
עירום כביום היוולדי, כבר לא מרגיש אבוד.
שעה שאת קורנת וזוהרת בחשיכה,
אני נוגע את מצטמררת, כבר לא, כבר לא בוכה.
ומי אני? איש הסתר? איש הסוד הממותק?
שמביא את שיא הרגש? או שגורם לך למחנק?
אני ים של מילים כתובות, הנושאות לפיד מלהבה,
אני כסיל בתוך אוטופיה, עושה בך אהבה.
שעה בוהקת בבוקר, ושפתיים נצמדות,
מכאן לאן הולכים, היכן דרכינו נפרדות?
שעה שאת נאלמת, ונסגרת בתוכך,
אני חש בלב פועם בך, ולפעמים זה קצת דועך.
ומי אני? איש הצדק? איש המלחמה?
כל מילה הנאמרת כמו מומרת למהלומה.
אני ים של מילים חדות חותכות כמו סכין,
האם אנחנו שנינו שתי דמויות,
מבוססות מגע ומין? |
