ביד הגורל חיי נתונים וכל מעשיי מכך מושפעים.
ללא תנאים וללא שינוי אני בחיי כבובה מצוי.
בחוסר רצון וללא השראה, בחיי אין לי מנוחה.
כי הזמנים הם משתנים אך הדברים לעולם הם נשארים.

לדרכי אני יצאתי כשבידי פיסת נייר ובפי יש טעם מר.
בתחושה של כובד עז וברגש כה נעז, את חיי אני הגשתי וכילד
התרגשתי.
בתוכי אני יודע כי אינני האשם, לו ניתן היה הייתי שב בזמן
ומתקן.
ופניי פתאום החווירו, בליבי יש דאגה. התוכנית שלי קורסת! שוב
אבדה לי התקווה.

איך ניתן לחיות בשקט, איך ניתן להיות חזק כשחיי לאחרים לא יותר
מסתם משחק?!
לא ידעתי מה עשיתי, לא חשבתי - כך טעיתי.
גזר הדין שלי גבוה, אך ניתן אותו לסבול. מהעונש לא נבהלתי,
התייצבתי כמו גדול.
הדברים נראים אחרת כשאתה עדיין קטן, לא חושבים שבהמשך כל זה
יהפוך להיות מבחן.

בגילי חובה לקחת אחריות למעשים, שום דבר אינו קבוע פרט לבחירות
אותן עושים.
וכעת כלום לא נשאר לי בחיי העלובים. כך עשיתי כך שרפתי לעצמי
את החיים.
לא ראיתי, לא חשבתי, רק שיחקתי משחקים - זה נראה היה כעוד משחק
אחד של ילדים.
חרטה שלי כבדה היא, חרטה בלב שלם. אי אפשר לסבול לנצח, ולי אין
כוח להילחם.