את אומרת שאני חשוב, אז איך זה שאני עצוב?
את אומרת שאת מחכה, אבל אני שומע רק שתיקה.
את אומרת שאיתי יכול להיות שונה, אבל שום דבר לא משתנה.
את אומרת שאיתי את מרגישה בנוח, ואני רואה רק חוסר כוח.

את אומרת שיכול להיות אחרת, אז איך זה שאני מרגיש בסרט?
את אומרת שאני יכול להיות לאהבה, אך אלינו זה פשוט לא בא.
את אומרת שנפגעת כבר פעם, ואני מבטיח לך שלא הפעם.
את פוחדת להראות לי רגשות, ואני מרגיש כמו אידיוט.

ואיתך אני מרגיש חצוי. ואיתך אני מרגיש דחוי.
לא קיימת בעיה, שביחד לא נוכל לה.
את אומרת שאת תנסי, אבל איכשהו זה לא נראה לי אמיתי.

כשאני איתך אני מרגיש שטוב לי, כשאני איתך אני מרגיש קיים.
כשאני איתך דברים נראים אחרת, אך כנראה שאין דבר שהוא מושלם.
את אומרת שיהיה אחרת, מבטיחה לי שאת תנסי.
איך זה שמחר הסרט, יחזור להיות מציאותי?