ולפעמים כשעל גדות נהר עומדים
אז רואים
את כל ההשתקפויות
המפלצות
את כל מה שרק אפשר לראות

ולפעמים צריך להביט קדימה להביט אחור
ואז לסגור
את כל הדלתות
הרגשות
את כל מה שרק אפשר לחזות

ולפעמים כשהלהקה מנגנת
בראש עוד כואב ואני שוב רעב
לשחייה לילית טבילה מקרית
לשאוף לנשוף ערפל כבד
החושך סוגר עלי ואני שוב מועד

ולפעמים יש צורך לצעוק ולרצות
שהקרבות
הנסיכות
שהבועות
המתמידות
שהנשיכות
הנשיקות
שהנשימות
הנשיפות

יפסיקו

זה קורה
כל יום

כל לילה
בקור בחום
בחוץ בפנים

לידי
או עמוק
מתחתיי
אי שם
בין הסטיקס
לשגעון

בין כולם
בין אם עכשיו
או אפשר גם
אחר כך

לפעמים
לעולם לא