|
סוף סוף הגיע היום
האב ניצב לצדי, מרוגש
את חבל הטבור שחתך
אני כורכת סביב צווארו
גורי-חסידות
מצפצפים בהיסטריה
ואני כולאת אותם בתוך
פסנתר כנף
ואז
מניחה את התינוק במרכז הקלידים
וככל שהוא גדל
המוסיקה נבראת מחדש |
|
|
על החיים שלי יש
לי רק זוג מילים
לומר:
חרא בלבן
אבל שלא תבינו
אותי לא נכון,
כל כך הרבה חרא
בלבן, שהוא כבר
נראה כמו
מילקי.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.