מרטינה קוראת מרטין.  אוניברסיטת בליפילד, גרמניה. יולי 2007
---
Being and Time הנו ספר היסוד של Martin Heidegger פילוסוף גרמני,
מאבות האקזיסטנציאליזם המודרני. את יצירתו העיקרית "הוויה וזמן" (1927)
הקדיש לאדמונד הוסרל שהיה מורו לפילוסופיה.

היידיגר שעסק בקשר בין טכנולוגיה לאמנות טען כי התרבות המערבית ירדה
מהפסים לפני 2500 שנה, מאז תקופת סוקרטס. לפיו, בתקופה הפרה-סוקרטית,
החוקר פיתה את המציאות להתגלות אליו. מתקופת סוקרטס וביתר שאת בעידן
המודרני מאז דקארט במאה ה-17, החוקר רק אונס את המציאות בהתאם לצרכיו.
חוקר זה נקרא בפי היידגר - מטפיזיקאי.

לעומת ניטשה אשר ביקר את הפילוסופיה היוונית-מערבית מאז סוקרטס, היידגר
מציע לה אלטרנטיבה המחברת אותנו עם הפרה-סוקרטיים. כלומר, בני האדם לא
יאנסו את המציאות כמו המטפיזיקאים, המדענים והטכנולוגים אלא יבינו אותה תוך
השתלבות בה ואמפתיה לטבע ולמציאות.

לפי היידגר ההתיחסות הטכנולוגית החודרנית למציאות, יצרה את האדם המודרני החלול
ש-'הרג' את האלוהים ('אלוהים מת'/ ניטשה) ומצא לו תחליף בדמות המדע
והאידאולוגיות הגדולות.

ב-1 במאי 1933 הצטרף היידגר למפלגה הנאצית ובעקבות זאת מונה לרקטור של
אוניברסיטת פרייבורג. הוא התפטר מתפקידו זה בפברואר 1934. במהלך כהונתו
אסרה האוניברסיטה על מורהו, הפילוסוף היהודי א. הוסרל, להשתמש בספריה, במסגרת
חוקי הגזע הנאציים.

•••
״זו הייתה רק הקדמה; במקום שבו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם״ כתב
הנריך היינה במחזהו ׳אלמנצור׳ ב-1820 המתייחס לרדיפות הנוצרים את המוסלמים
בספרד ולשריפת הקוראן ב-1492. לחדי העין קורצת שנה זו אל כמה אירועים
היסטוריים מכוננים - קולומבוס מגלה את אמריקה וספרד מגרשת את יהודיה.

1492 מציינת את תחילת גלות ספרד לאחר גירוש היהודים מהמקום לו קראו מולדת,
משך מאות שנים. מושג ׳היהודי הנודד׳ הותבע אז אך כלל אינו מוזכר ע״י היינה -
יהודי שהמיר דתו לנצרות - אותה ביקר במחזהו ׳אלמנצור׳ ובפרסומים מאוחרים:

בחיבור מ-1840 ("לודויג בָרנה") היינה כותב: "לאורם של הלפידים נאמרו ונעשו
בווארטבורג מעשים המתאימים לימי הביניים... שם שלטה טאוטוניות צרת־אופקים,
שדיברה אמנם הרבה על אהבה ואמונה, אך היתה ביסודה שנאת זרים ושנאת דתם,
ומתוך בורותם לא יכלו המשתתפים להעלות משהו טוב יותר משריפת ספרים".

בדברים ששם בפי חסן, במחזהו, הפך היינה למעין נביא זעם, כאשר כמאה שנים מאוחר
יותר, ב-1933 הועלו על מוקד רבבות ספרים בככר העיר ע״י גבלס, האינטלקטואל
הנאצי. והלב שלי זע: ׳גרמניה, באמת אחרת?׳