דב וובר / בקצות האצבעות |
וצריך כבר להתרגל
שלא תהיי פה יותר.
אבל אני עדיין לא מוכן
להתחיל לשכוח.
רוצה לאהוב אותך רק עוד קצת.
ולהסניף מהריח שלך
שבשמיכה, בכרית ובגופיה השחורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|