|
לא את
תנוח דעתך
את יצאת ובאת
יצקת שמן ואפר על קדקודי
עושה בי כבתוך שלך
עד שכלתה רגל מן השוק
והלך שפוף הצית עששיות
במעלה רחוב העצב האינסופי
והאוויר רטט
מתנחשל ונרעד
מתערטל ונפחד
כמו משק כנפי פרפר
המחריד ארכיפלג
במרחק ת"ק פרסה
כמו זיכרון מפויס של סגריר
כמוך
לפני ואחרי ובתווך
אני |
|
|
פרס יקר ערך
לראשון שיזהה
מאיפה נלקח
הציטוט הבא:
"מי שחד חידות
לכושים
מסוממים,
סופו שיתעורר
עם
עצמות שבורות".
טוב נו, לא פרס
יקר ערך, אבל
תהילת עולם
בהחלט כן :) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.