עמית עש / ערב יום העצמאות |
העצים שלאט התכופפו,
והחוגגים מהקור התקרבו והצטופפו.
באיזורי הקרבות אפשר היה לשמוע את הכדורים ששרקו,
ואת מטח הפגזים שנחתו,
ואותם פצועים שלמוות צרחו.
בבתי השכול פקדו בכי מר ודמעות זלגו,
והסתכלו על החגיגה שאותה לעולם לא יחגגו.
אותן הרוחות העזות שבערב נשבו,
בערב יום העצמאות אחרי שהטקסים נגמרו,
והעצב והכאב שהתפוגגו ונעלמו, היו אותם נשמות של חיילים
שנפלו,
שלחשו ברוח לכולם: "למענכם נפלנו, כדי שאתם תחיו!"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|