קארין סירץ / שלוש פסיעות מהסוף |
מרגישים את הדופק,
וכשנגיע, הוא ידום,
ולא יהיה עוד.
שלוש פסיעות מהסוף,
עצרתי להיזכר במסעי,
להתאהב ברגעיי הטובים,
ולגסוס מכאב שוב בעברי הקשה.
שלוש פסיעות מהסוף,
רגליי לא יכולות עוד לשאת את הכאב,
ואני מתמוטטת שוב.
שלוש פסיעות מהסוף,
ושוב אני פה,
ושוב רע לי,
ושוב... הכל כל כך דומה,
כל כך רגיל.
שלוש פסיעות מהסוף,
ארבע פסיעות מהסוף, ועוד ועוד,
ושוב אני מרגישה אותו,
את הכאב הנורא,
של אותה ההחמצה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|