זהר אחאי / נואיבה אוגוסט 2002 |
נווה
עיניים משקיפות מהשמיים
משתקפות על המים
נוגעות-לא נוגעות באנשים על החוף
אני מרגיש במבטן ומפנה את ראשי
דמות קטנה, זריזה וגמישה, חומקת בצללים
ומבזיק חיוך מאחורי הדקלים
נצנוץ חולף ונעלם
נווה-מדבר, אחד לאלף
במקום אחר, בזמן אחר...
סיבה לחכות 2
הירח שלח את קרניו
אלפי חוטים דקים של אור, של חלב
ומן הרסיסים שעל פני המים
קפצה חזרה קרן וריצדה בשמיים
ציירה לי ציור ברקיע האפל
הבטיחה שתשלח לי כוכב נופל במתנה
וחזרה אל זרועותיה של אמא לבנה
קמתי בקפיצה, מנער את החול הרך
בעיניים עצומות יכולתי עוד לראות אותך
דמדומי בוקר והשמש שמטפסת מעל ההרים
הכריחו אותי לשבת, לנגן ולשיר לך שירים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|