אתמול התבוננתי בך
לא הסתכלתי- התבוננתי.
למשך שלוש דקות ארוכות
מבטי נח על עיניך
בלי יכולת להרפות.
לאחר חודשיים שלמים בלעדיך
והרבה הדחקות,
הלב עוד מרגיש בלי לשים לב להיגיון
אך ההיגיון, כהרגלו, מעמיד אותי במקומי
בלי יכולת להתווכח.
שלוש דקות שלמות
התבוננתי בעיניים הריקות האלה
שפעם היו מוצפות באהבה
ששרדה זמנים קשים.
וכעת מה שנשאר זה רסיסים של ריקנות
ששורטים לי את הלב
בלי רחמים.
מחשבות רחוקות עולות ושבות
אל מצולות תודעתי
ואני, שכל כך התאמצתי לשכוח
סוחטת שאריות אכולות של זיכרון ממך,
מאיתנו.
שלוש דקות תמימות
ואני עוד מסתכלת
נאחזת בריקנות, באהבה שהייתה
ואיננה
באושר, בעצב, בכעס,
בך
ואתה אינך עוד.
אתה רק זיכרון רחוק שאינני יכולה לשכוח
אתה עיניים
שעוד מתבוננות בי מפעם לפעם
ודומעות. |