איך הזמן שלך הולך ומתקצר
הסידן מתחיל לברוח
זה הזמן את השיער להפסיק לסדר
ואת העיפרון למרוח
עור פנייך מתאכל
ועינייך מבקשות מחסה
חסר אונים, נואש, אומלל
פיך שואל
וגופך רפה.
איך הזמן שלך הולך ואוזל
את מתוודעת מבועתת
רעדים וחששות בתוך שיער גואל
המזכיר נשכחות
ואת מפוחדת
כל-כך.
והחול הרך
בין הרגליים
קורא לך לחזור.
איך הזמן שלך הולך פוחת,
דבר לא יעזור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.