האם יהיה לך את האומץ להסתכל לי בפנים,
להסתכל ולהגיד לי את מה שעובר לך בראש?
האם תגיד לי את האמת, או שתאכיל אותי שקרים?
האם אני אוכל להגיד את שעל ליבי, בלי לחשוש?

ואם תגיד את האמת, זה ישנה את ההרגשה?
האם זה בכלל יכול להשתנות?
האם אני אצליח פשוט לשכוח ולעבור הלאה?
האם זה רק אותי מטריד כל יום שעות?

ואם תבוא ותפתור את הכל, כאילו לא היה,
האם תבוא ותחזק, ותאהב חזרה?
אם נשכח מהעבר, נשכח מהעתיד, נתרכז בהווה,
אם תגיד סליחה ואני אסלח, האם זה יהיה שווה?

אני לא צריכה שתספר לי סיפורים,
לא צריכה לשמוע עוד קלישאות,
לא צריכה לשמוע עוד תירוצים,
לא צריכה לשמוע עוד מילים מיותרות.
רק תבוא ותגיד,
שאני אפטר מהשאלות אחד ולתמיד.

אולי פשוט תלך ואל תחזור.
תקח איתך את כל הזכרונות,
אין לי כוח לנסות ולפתור.
תמחק את כל הרגשות,
פשוט תברח מהכל ואל תחזור.

אני לא צריכה שתספר לי סיפורים,
לא צריכה לשמוע עוד קלישאות,
לא צריכה לשמוע עוד תירוצים,
לא צריכה לשמוע עוד מילים מיותרות.
לא רוצה לראות אותך, או לשמוע ממך דבר.
פשוט תעלם, תשאר בעבר.