צ. אדרת / חורבן ילדותי |
לאן שדחפורי ההרס לא הגיעו עוד.
לפינה השקטה שלי, שם בבית
להיכן שהרסו.
הכאב ממלא את חזי, והשמים מאדימים
התמונה הפסטורלית השקטה של נופי ילדותי
מוכתמת, מוכפשת, מטונפת ע"י לובשי זית ושחורים,
שפורצים את שערי התמימות, שערי הביטחון.
עיי חורבות נגלים וההרס מתפשט
בעוד הדמעות זולגות מעיני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|