צ. אדרת / לאן |
כואב, אין לאן לברוח.
זעם, אופף את הכל, רוצה מרגוע. רוצה שקט.
לאן?, כאן לא טוב, אבל לאן?
זה הרע במיעוטו או שמא הטוב?
אבודה.
למה?, חלל בטני כמעט צונח
לנשיית השכחה בו אתה צורח,
את שמי בקול רם, עד לשמיים.
די כבר, להתווכח על שטויות.
נמאס לי לחכות למריבה שתשוך.
לאן? הדמעות שזולגות מתנקזות?
האם לתוך עורי הם שבות?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|