קליאופטרה בראון / בבלי דעת |
הדעת העייפה מצמצה
ומראות לא נותרו בה.
התרוקנתי,
משל הייתי כולי מצוצה
מן האצבע.
והפכתי חסרת משמעות
ברובד זמן שחלף
ולא נעשה בו דבר.
מיותרת כמו הטעות,
בדל הגיג שדלף
ופח לפחת חבר.
והתרוקנתי.
הדעת הזקנה פיהקה.
והתבוננתי
בדלת ההלצות שנטרקה.
אולי יחזרו עם הקיץ.
אולי יימס החייץ
מבעוד מועד.
אולי ייאסף האומץ הרועד
ללב הגדוד הצועד
בבטחה.
אולי יום אחד תשתלם הטירחה,
כשהאופק יתגלה.
ואתמלא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|