|
והתרוקנתי.
הדעת העייפה מצמצה
ומראות לא נותרו בה.
התרוקנתי,
משל הייתי כולי מצוצה
מן האצבע.
והפכתי חסרת משמעות
ברובד זמן שחלף
ולא נעשה בו דבר.
מיותרת כמו הטעות,
בדל הגיג שדלף
ופח לפחת חבר.
והתרוקנתי.
הדעת הזקנה פיהקה.
והתבוננתי
בדלת ההלצות שנטרקה.
אולי יחזרו עם הקיץ.
אולי יימס החייץ
מבעוד מועד.
אולי ייאסף האומץ הרועד
ללב הגדוד הצועד
בבטחה.
אולי יום אחד תשתלם הטירחה,
כשהאופק יתגלה.
ואתמלא. |
|
|
הרבה אנשים באים
אלי ברחוב
ואומרים לי, אז
אתה בועז רימר,
הא?
ואני אומר להם,
תיזהרו כשאתם
מדברים שטויות,
לפני שלא יאושר
לכם אף סלוגן.
זה שמאשר את
הסלוגנים מתכחש,
ומדגים בעזרת
לום ואלימות
יתרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.