[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידן מדינה
/
רצח אופי

את מואשמת, ברצח רגש אחד לפחות,
רצחת ואז ברחת, לא הסכמת לבכות,
לא נתת לו להמריא, לא נתת לו לנחות,
לחצת על ההדק, והכל הפך פתאום שקט,
הוא לא דמיין את מה שעלול לקרות.

את מואשמת, ברצח רגש אחד יותר מדי,
שיקרת ואז נעלמת, לא רצית לדבר,
וזה באמת כאב לו, הוא נכנע בלי תנאי,
תקעת את הסכין, והכל שינה פתאום משמעות,
כמה כאב, כמה דם, לא היה לזה הסבר.

את מואשמת היום, בבית דין עליון,
הכל נופל עלייך עכשיו, את עלים בשלכת,
הוא לא נכנס לך לעולם, לא נכנס לך לתחתון,
לא יעזור לך עו"ד, לא יגן עלייך סנגור,
לקחת את הרגש לידיים, ואין לך לאן ללכת.

את מואשמת היום, משפט קנאה ואגו מעורער,
כל החיים עוברים לך מול העיניים,
ילדות הזויה, נעורים משקרים וצבא מיותר,
לא קראו לך באמת לבוא איתם אף פעם,
ואת רק נותנת באף ועוד לא בת עשרים ושתיים.

את מואשמת ילדה, חבל כמה היית מוכשרת,
חיפשת רק אור, לצייר, לרקוד, לשיר,
ביקשת קצת לאהוב, רק רצית להיות מאושרת,
ומה נשאר לך, אזיקים על הידיים וצלקת בפנים,
בחושך, תמחקי עוד יום אחד מהקיר.

את מואשמת ילדה, לאן אבד ההיגיון הבריא,
האמת שלך כבר לא תגיע ממש רחוק,  
מה תגידי לעצמך, מחר בבוקר מול הראי,
תחפשי את החיוך, וכמו תמיד, הוא לא יבוא,
ורק בפנים אותה התמימות תמשיך לשתוק.

זהו, החיים מאשימים אותך ילדה,
ויש הרבה שלא הספיקו להגיד לך תודה,
אבל זהו, הסיפור שלך נגמר,
החופש כבר לא יכיר אותך מחר,
הסרט שלך פשוט הסתיים,
ויזכרו ממך אולי רק את השם.

כתוביות סיום רצות וכמה תודות,
לקנאה, לאגו, לפחד ולחרדות,
גם לאמאבא שהביאו אותי עד הלום,
גידלו, חינכו וטיפחו ללא דופי,
מצטערת שלא הגשמתי שום חלום,
הכל שיקר לי, אני מודה ברצח אופי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הייתי באוטו,
ואז פתאום
נזכרתי ששכחתי
את המפתחות.
נשאלת השאלה:
איך נכנסתי לכאן
בכלל?


האישה הקטנה
ברגע של בלבלה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/4/07 16:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידן מדינה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה