עוד יש בנו משהו מן הים הגדול
שריד מתקופה רחוקה
נטוע עמוק בתוכנו
מתעורר לקריאות הגלים
גלים שקטים של אגם
נוצצים באור בין ערביים
מספרים, בחיוך מרוחק,
על גשמים וסופות ונהר
נזכרים בתקופה בה זרמו
בנחישות, בעוצמה ובגיל
וראו העולם הרחב
ופלסו בין הרים את דרכם
מספרים על הים הכחול
החופש לזרום ולנוע
ולרגע יורד החיוך,
על חברים מתנפצים אל מול חוף
אנו חיים בזרימה המתמדת
בינות גלים וסלעים ומול חוף
והרוח עודנה נושבת, דוחפת
לוחשת סודות, הבטחות ותקווה
לך לים, לחולות, והרם קונכיה
ואולי תוכל אז לשמוע
שקריאות הגלים והים מתוכה
לך הם הדי געגוע |
