כל חיי מנסה להוכיח,
שאני ראויה לאהבתך.
ומבקשת ממך רגע לנוח,
לשבת פה לצדך.
אוהבת אותך בלי גבולות,
לפעמים מפתיעה את עצמי.
ומבקשת לי את אהבתך,
את תשומת לבך ללבי.
חושבת עליך לפני כל מעשה,
מקדישה לך רגעי הצלחה.
ובוכה אתך כשאת ממררת,
כואבת אתך כשאת עצובה.
הלוואי שהיית גאה בי אימא,
כמו שאני מבקשת שתהיי.
ותישארי קרובה אלי תמיד,
גם כשאתעקש להיות רק אני.
ותסלחי לי על טעויותיי,
גם אם רבות הן וגדולות.
ותראי בי רק את הטוב אימא,
כאילו חייתי ללא כישלונות.
מפחדת ממך כאילו נשברת,
לפעמים כוחך מהפנט אותי.
מנסה להיות אני מולך,
ואינני יודעת מי אני.
מקווה ליום של רוגע,
ליום של מנוחה.
בו נוכל שתינו להיות יחד,
ואת שמחה.
לסופרוומן הפרטית שלי.
25.04.2007 |
