ח. אורורה / והיו השורות כאדוות |
רכה מזו
שתלטפך בנועם,
שתרגיע את שנתך
הנודדת,
ובקצף גל תכסה את
גופך
ולא ראיתיך אלא
בעצמך את עינייך
וראשך על החול הלח
מונח,
ואספתי בידי את ספרך
הפתוח,
הנחבא תחת זרועך,
וקראתי
שורה ועוד שורה,
ועוד,
והיו השורות כאדוות הים,
וידעתי את חלומך
אות באות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|