גיא גולדברג / העם |
מכל אימה נוראה אחרת.
מאריכים את רכבות הרשע,
עד כמה רעבים היינו אנו.
מעצימים את הזיכרון,
אך רק את שלנו.
מתפארים בסיפורי גבורה,
כיצד היחיד ניצח.
מאדירים סיפורי חולשה,
כיצד הרבים הפסידו.
ועם זאת אנו אטומים לליבם.
לא מחשיבים את גורלם המר.
משכיחים את חיצי השנאה,
אשר בנו אינם פוגעים.
הקשתות אינן קיימות,
כך אנו טוענים.
שמא חס וחלילה,
יתפתה העולם,
לרחם גם על אחרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|