בן גרא / מעוף |
הביט בה ממושכות
ולחש קצת לאלוהים וקצת לעצמו
"קסם של נוצות"
והציפור פרסה כנף
רוצה לומר אל התכלית
אבל החרוז מבקש אל
הארצות הרחוקות
חרז עליה שלל שירים
עדה עליה תכשיטים
ואל חיקה תמיד קיווה
אך היא חשה את כנפה
שבורה תמיד
עת שפמו היה טלול, עם שחר
ועם עלוות עצים מתעוררים
היה חוכך אם בכוחו לשחרר
את המחנק בציפור נפשו
ומעת לעת יש עת כעת
עת המשורר בו נזכר כשאמר
"היא נשארה על פני השטח
כמים באשבורן"
ואין סוף ואין כלים שלובים ואין מחזור המים
ויש רק אחרית ימים שמאחרת לבוא
וטפטוף גשמי מאוד מהגג, ועיניים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|