אין לה מושג כמה זמן כבר עבר
אין לה מושג מתי היום ומתי מחר
ונדמה לה לעיתים שהיא כמו נעלמת
מחופשת, מאופרת - למישהי אחרת.
והמגע והחום של העור על הגוף
כמו חלום אינסופי, לפעמים מצליחים לעוף
והמילים האוהבות נשפכות כמעיין
הקירבה הברוכה, לא הייתה מזמן.
ולילה רודף לילה, רגע אחר רגע
תמיד בשלה, נעלמת ואיננה
התשוקה, הכמיהה, הצריבה הטובה
כולן שככו, כולן כבר בתרדמה.
והיא, עוד ישנה, רק דוהה מפעם לפעם
והיא, עוד אוהבת, רק אובדת ללא טעם
והיא, עוד חולמת, לפעמים בטעות, במקרה, היא נזכרת
הזמן מרפא ומציף וכמו בגרון לעיתים עולה.
מחפשת אחר דבר שכמו נותר ממוסגר
מתכרבלת בחיקו למרות שהיה כזר
מתק שפתיים וחלומות לא יקחו אותה רחוק
בהירות חדות ונחישות הם הסוד כשלעצמו.
והיא, עוד נרדמת בלילות, מרחפת למקומות
אין סערות ואין תהומות
רק מילים מתרוצצות, בראש מתנפצות
וכמיהה שכמו נשכחה, עזובה בפינה רחוקה.
היא עוד תמצא, פריחה. | 