היא יושבת שם לבד מביטה לה מהצד
היא חושבת מחשבות לא תאמר אותן לעד
היא חיה אהבות, אכזבות אך גם תקוות
היא פוקחת את עיניה אך בפנים שתיהן כבויות
רגש עז מציף אותה בין רגע, רגש של תקופה יפה
הוא היה שם, היא חשבה לנצח, איך הייתה כזו תמימה?
אהבה - הוא בכל ליבה ומעודה, אך הלב הלב נפגע
לא שב לפעום באותה המידה, באותה העוצמה
משהו בתוכו תמיד החסיר פעימה
אז עכשיו אני כבר לא מאמינה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.