|
מביט ביצרת האל
צופה אל הררייך
נופייך נשגבים
ואת כפריחת אביב
ונחלייך שוקקים.
בטרם אשטף בזרם
כאבן חולית -
ותתפורר נפשי.
אזרתי עוז לבקש
חלקה בלבבך
לקבוע בה יתד -
להשתקע.
נאחז בבראשית
כי נבראתי בצלמו
ואת -
מצלעותיי. |
|
|
אינני בוכה אף
פעם, אינני
תינוק בכיין,
אבל למה אמא
ל-הא- מה,
את אף פעם לא
נותנת לי לראות
טלויזיה עד
מאוחר?! הא?!
אני כבר בן 21.
סופרמן המזדקן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.