הבטן שלך מסתירה לי את הנוף,
אני צוחקת,
זה מדגדג אותך.
האצבעות שלך מחוספסות על מצחי
נוגה המצח הזה
עכשיו כשאת נוגעת בו.
איך לרגע אחד איבר כה שולי
לרגע הופך לקוטל קדוש
ורגע אחר כך
עינייך כמו מקלט עינויים
משתקות אותי
דום דממה, שריקה חרישית של הרוח
מזיזה אצלך חצי שערה
אף פעם לא ראיתי חצי שערה ואמרתי לעצמי -
אני יודעת מה זו אהבה.
הייתי חייבת - תלשתי לך אותה
למזכרת, לתנומה,
נעלבת והלכת לאחור
ודווקא התפללתי שחוסר הדיוק
ייתן לך השראה
וכמחווה לרומנטיקה
גם את תגידי לעצמך -
אה, אהבה.