עיני נמסות למראות השדות החרושים,
חושי הגוף מתלהטים ומתעצמים
החמה הגדולה את אצילותה לא מסתירה
ומול מראת ענק אני מביטה אל בבואתי,
מתלהטת בין סדיני ובין חלומות כחולים של אביב.
אני מתלקחת בתוך הכמיהה הזו
כטיפות מים הנוזלות לתוך בור של אש ולהבות,
כך כמיהתי אליך מתאדה והטיפות נעלמות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.