|
ראיתי את השקיעה במרחק
וראיתי את הסלעים שהטבע שחק
הצצתי על כוכבים עייפים
וישבתי לעודד מלאכים.
זה היה יום ארוך ומתיש
מאותו הסוג שאוזניים מחריש.
מקלחת של גשם ומגבת מענן
בישיבה מאופקת ומבט שאנן
ברוח אפורה ובצליל מכופתר
זו גיטרה מנגנת, בשיר מוזר.
באיסוף העלים ובנפילת הירח
בטיפת הטל שנחתה על הפרח
בקצוות שיער שובבה שריקדה לצד עיניך
ידעתי שהתאהבתי בך.
בזריחה של בוקר חדש וטהור
כשהצללים מתחבאים מפני האור
משחקי תמימות שהטבע יצר
העליתי חיוך- כשלבי נעצר.
כשהיה ליקוי חמה -
מול אהבה טהורה
עוד אהבה שסוחפת
עוד הוריקן מפואר
אחרי כל אלה שעזבו -
אתה הוא זה שנשאר! |
|
|
גדולי המוחות
בכל הדורות תהו
והתחבטו בשאלת
הזהות העצמית
ואני, מי אני,
מה אני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.