מחר יום ראשון, הבת שלי נוסעת לירושלים.
כאילו ניסיון, גם בשבילה, לשבוע-שבועיים.
עד שיהיה מקום פנוי בקמפוס הזה,
היא תישן בלילה אצל מיקה.
אין מילגות ושום דבר, כי זה "רק" 600 שקל
לחודש.
הם מקבלים עבור זה הרצאות, לינה, אוכל,
ובעצם הכל. זה הבית שלה עכשיו.
חוזרת הביתה בימי חמישי עד ראשון.
השנה הראשונה זה לימודי בסיס ותשתית וגיבוש.
אחר כך בשנה השניה היא תלמד מקצוע שיתאים לה,
ברור שזה יהיה קשור לאנשים
ועדיין היא תמשיך לגור שם.
עד שהיא תתחתן בשעה טובה.
כמובן היא יכולה תמיד לצאת, ולחזור הביתה, אם משהו לא נראה לה.
בדקתי עם מיקה, זה מחיר נמוך ולכן אין הנחה ושום דבר.
אבל שוב, היא בטוח תמצא שם עבודה.
זה על יד שכונה אמריקאית ויש הרבה צורך בשמרטפיות.
אני מאד אופטימית. גם היא.
כשהיא הייתה צריכה להודיע במשטרה שהיא עוזבת,
דיברנו בטלפון על כך, היה לה מאד קשה.
דיברנו, והיא לא ידעה עדיין אם ירצו שתישאר עוד שבוע
או שכבר תוכל לצאת.
כשדיברנו "ראיתי" אותה עומדת בצד המזרחי של חדר.
החדר היה ריק. הייתה הנוכחות שלה בדלת המזרחית.
בצד המערבי של החדר, הייתה עוד דלת, וראיתי אור בוהק לבן
עטור צבעי סגול וכחול.
כל כך יפה.
אז ידעתי שהיא תישאר עוד שבוע במשטרה, ואז
היא תיכנס בדלת המוארת.
החדר היה ריק ודל, ולא היה מואר למרות שלא היה חשוך.
תוך כדי שיחה ראיתי את זה.
היא שמחה ואכן נישארה עוד שבוע במשטרה.
עד עכשיו אני רואה את דלת הקסמים המוארת הזו.
וידעתי שהיא הולכת אל האור הטוב.
החדר הריק סימל את המקום שהיא נמצאת בו, "ריק מאנשים",
אנשים לא על רמה.
המרחק בין המקום שהיא נמצאה בו, הצד מזרחי, אל הצד המערבי,
איפה שהדלת המוארת הייתה, סימל את השהות שלה
במשטרה לעוד שבוע.
והאור הבוהק המעוטר בצבעי סגול וכחול, מסמל את
הדרך הנהדרת שהיא הולכת בה.
היא נכנסת עכשיו דרך דלת מוארת ויפה.
התמונה הייתה נפלאה. אני עדיין "רואה" אותה.
ככה אני, רואה, ויכולה לעודד אותה.
אני תמיד "רואה".
תמיד הייתי כזו. ולא ידעתי שזו תכונה מיוחדת.
כל דבר מתורגם אצלי לתמונות.
אז שיהיה לך בהצלחה, ילדתי שלי.
אני הולכת לישון, מחר לא אראה אותך בצאתך,
ונתראה בעזרת השם ביום חמישי.
כמובן שנדבר בטלפון.
היי ברוכה יפתי שלי. ואלוהים עימך בכל אשר תלכי. |