עד עכשיו ישנת, בארץ לא נודע,
עמוק עמוק שקועה, בתוך האדמה,
אור חזק עולה, עיניים מצטמקות,
מולך שוב מתגלה, ארץ האבות.

נחץ התכונות שופע בליבך,
שומרת את הדמויות, שומרת לעצמך,
לומדת עולם חדש, לא כמו הקודם,
זה רק עניין של זמן, עד שתחזרי להיות דומם.

יצרה לה רקע ועלילה,
התחילה לשחק בהצגה.
כמו משחק של תפקידים,
שינתה יותר מדי דברים,
רצתה לחזור להתחלה,
גילתה שלא הכל אפשר,
היום נלחמת במה שהיא הייתה,
מתקשה לשרוד את המחר...

חוצפנית וצעירה, תעוזה כגרגירי החול,
קבורה בי כמו בנשמה, בלעדיה לא יכול,
כל בוקר קם, שוטף פנים ואומר תודה לאל,
חושב לעצמי איזה מזל שיש את ישראל!

יצרה לה רקע ועלילה,
התחילה לשחק בהצגה.
כמו משחק של תפקידים,
שינתה יותר מדי דברים,
רצתה לחזור להתחלה,
גילתה שלא הכל אפשר,
היום נלחמת במה שהיא היה,
מתקשה לשרוד את המחר...