מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שבלילה הזה, החוקים נשברים,
"אני בחיים לא אוכל להסתכל עלייך ככה, אני פשוט יודע"
אז שאמרת, לרגע אחד הרגשתי אכזבה, כעס, אפילו עלבון, אבל מהר
מאוד זה התפוגג.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שבכל  הלילות, שהיינו ישנים ביחד
זוכר?
באותה תקופה המיטה שלך הייתה הכי נוחה בבית, ואני- טוב, אני
פחדתי לישון לבד, הרגשתי בודדה,
תמיד היה כיף לפני שהיינו נרדמים לצחוק ביחד,
רגעים שבחיים לא יוכלו להיעלם.
תמיד ידעתי שאני אקום לידך ושום דבר לא ישתנה, וזה היה כל כך
מרגיע.
אהבות משותפות של שנינו, שהיינו חולקים ביחד.
מן ידיעה מטורפת כזאת, שבחיים לא יקרה משהו שאסור לקרות.
יש כזה דבר באמת?

מה נשתנה הלילה הזאת מכל הלילות?
שהלילה הזה, היית שיכור, ואני הייתי שם, ופתאום אתה כבר לא
ידעת שלא תוכל להסתכל עליי ככה?!
שבזמן האחרון אתה מרגיש לבד, ואני קצת שותפה,
או שבלילה הזה
היה "מומנט"- רגע, שתמיד תמיד ברגעים האלה כבר אין חוקים
והכל אימפולסיבי.
שבלילה הזה היית חרמן ושכבת לידי
אז פתאום זה הרגיש נכון
שבלילה הזה ידעת שתבוא אליי וקבעת מראש מה שיהיה.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שפתאום אני כבר לא מרגישה בטוחה, ונמאס לי כבר להטיל ספק.


מה השתנה בלילה הזה מכל הלילות?




נמאס לי כבר להטיל ספק.