|
בא לו בלילות
יושב על הכתף
רושף שיעול ישן
שולף עט מהנדן.
רותם מילים צלולות
שט ומרחף
כותב אל אותו נמען
שמתחבא אי שם
אף פעם לא יספיק לו המשפט הוא לא יודע
איפה לשים את הנקודה.
לעולם מלא בידע הוא נפלט לדעת לסנן זה צורך בסיסי....
מלא ברגשות
עוד רגע מתקלף
מוריד כיסוי קמוט
משנה צורה ודמות
משיל את הסחבות
לרגע משתתף
קורע מתיחות
שובר שתיקה צרוד
אף פעם לא יספיק לו המשפט הוא לא יודע
איפה לשים את הנקודה.
מנצנץ לרגע על נייר
חושף פאה לשמש כמו השמן שניגר
על פנים של מלך
שאף פעם לא יספיק לו המשפט. |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.