בנצי כהן / את שם |
אבק בתוך העיניים
אחרי המלחמה אני לבד
ואת איתם ביחד אם
עם המתים
והיה לנו חזון
שהפך לזיכרון
והיה בדרך ילד אחד
שהיה כל העולם שלנו
אחרי הכל את אם עם המוות
בלעדי
בלעדייך אני שבור גיטרה בלי מיתרים
קולי נדם מול גופך העטוף
ראשי נזרק לדמעות הכאב
ליבי בכה עלינו
אחרי הכל את שלי
הזיכרון המתוק מר שלי
אוהב אותך אשה שלי
לפני הכל את שהיית
אחרי הכל אני האחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|