|
חומה של הנפש התותבת החל יורד ודועך
גם הגשם ברח
התפוררה החומה
ידי בכו באימה
העיניים יבשות
ראשי מגשש
זוהי הזוועה
תובילי אותי אם
רוח נסתרת
אני רק סוג של כלי חסר פנים
בואי נשב בתחנת האוטובוס ונחכה
נתפור מילה למילה
אליי
אולי יבוא
אולי יחזור
אולי היה זה בכלל בזמן אחר
זמנו של איוב בעפר |
|
|
מראה מראה שעל
הקיר הסקיתי
והקשיבי:
קנדימן!
קנדימן!
קנדימן!
נו?
לא הבטחת לי
איזה יצור שיש
לו בבטן כוורת
דבורים כזאת?
זאת שאהבה את
התלל-אביבי
מפחדת מסרטי
אימה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.