שלומית בנימין / זכרון לילה |
מתמזגים באויר כדבש חם
מכבידים על ראשי, או היין,
או ריסיי מצופי הדם.
הלילה אזכור אותך, חיוך תם,
גביעי יגדש בשיכר
יתרוקן ואפול מי יודע אי אן
למרתף המתוק והמר.
הלילה אתן לדמותך להטביע
להביט בי מכל הקירות
תהיה לי הכר, תהיה הגביע,
ואשתה - לא אחוש בדקירות.
אכרע תחתיך, אזחל ביבבה
לשדה אלחש את שמך
אל אמי-אדמה ומתק רגבה
ופריה המשליד בתוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|