אישה יולדת מבין רגליה קשישים זרים.
פעם ילדה מראשה, אך זה היה מקרה בודד.
ומאז היא אטמה את הפרצה למען שלמות עולמה.
חביבים עליה ביותר הם העוברים השקופים, הצוחקים
שנולדים מקצוות עיניה במיליונים
כלהקות דגיגים מיקרוסקופיים.
מרצדים, פורצים, רוקדים לכל עבר.
וברגע הקסום הזה כשהתופים דוממים
והאוויר מבושם באושר שלם
היא רוקדת
יולדת
מוותרת.