תו'ם איתן / ריקנות אין סופית |
נמאס לי להיכנס למיטה הגדולה הזו,
שמתמלאת רק בריקנות האיסופית הזו ששוררת בחדר.
לפעמים אני מייחלת למישהו שרק ינשום לידי,
שאוכל להרגע,
להסדיר את קצב הנשימה ע"פ תנועת הריאות המתמלאות שלו.
בקצב הלב הפועם.
ילדים בגילנו, הם אומרים, לא יודעים מה זו אהבה.
ילדים בגילנו, לא מבינים בכלל את משמעות המילה.
ואני,
לא רוצה בכל זה, כל שאני מבקשת,הוא מישהו.
לחלוק איתו, מעט מהבדידות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|