[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עצב פנימי
/
כל לילה

כל הזמן עצוב לי,
אני אומרת לעצמי כשאני שמה לב שבסוף המשפט הטון עולה קצת
למעלה. קצת הרבה.
למה אני כל לילה בוכה? למה באור יום אני נראית עייפה?
כ"כ הרבה סיבות להישאר בחיים, ואין שום דבר בעד עצבות.
זה טיפות של שיער רטוב אחרי מקלחת, אלו הן לא באמת הדמעות
מעיניי, כה יפות עיניים הסובבות.
למה עצוב לי כל כך? להרוג את הגוש הסרטני שתקוע בגרון,
ולא יעזרו שירים, ולא תעזור גמילה ממילים,
אני יודעת שעוד דברים יכולים לצאת.
למה יש פעמים בודדות בשנה שהרוב עולה ומציף, וכבר שבוע אני
בוכה, כל לילה.
לא רוצה חגיגות, ותיקונים והנחיות - תנו לי לחיות.
תעזוב את ידי רק שלי מתחשק, ולא נראה כוכבים ביחד,
כי זו סחרחורת אישית שלי, בקרוסלה ענקית.
אתם קפואים ואני רועדת, להיות על ידכם, משמע קטונתי.
לא משנה השוואות לשם טוב, לו רק בחרת במה שאני
אהיה לעד.
ושום רגש לא יהפוך לקיר, תקחי אותי ברצועה אל תוך
שדות עמוקים.
ושמיים ציוריים כמו שיר של משורר, יבכו גם הם איתי,
וגם המשורר.
כל לילה אומר לילה טוב, הירדמות אמיתית כשהריסים
יבשו מהדמעות. לחיות. לחיות. לחיות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלף יהודים לא
יצליחו לסתום
אותי

התנור מנסה
לשמור על
אופטימיות בשעת
לחץ


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/6/07 4:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצב פנימי

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה