[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הדס ניל
/
הקרמה של השואה

2 עובדות:

1- בשואה מתו 6 מליון יהודים
2- אספרסו לא מחכה יותר מ 10 שניות

זמזום מטריד,כמו של פלורסנט מהבהב, מכתיב את האווירה.
זה אולי נראה כמו יום רגיל אבל מאחורי העיתונים, בקצה
הסיגריות, בין צילצול קופה נסגרת לבין הברכה המכאנית לשלום,
אפשר להרגיש את זה - ההמתנה.

יום השואה, אני בעבודה, הייתם חושבים שיהיו פחות אנשים בבית
הקפה, שאולי תחושת האבל תשאיר אותם בבית.
אבל, לא - לא, למה להיות נאיבים. השואה היתה לפני הרבה זמן,
המתים מתו ונחגגו בעשרות טקסים כבר מליון פעמים.
מי שרוצה שואה שילך לכיכר, החיים נמשכים גם בכוח, גם בכפיה אם
צריך, גם בחיוך מאולץ - "עוד משהו, אדוני?"

המתח מורגש בגוף שלי, אני משחקת תפקיד של מלצרית ומחכה
לצפירה.
עוד 5 דקות, טורח לידע עובר אורח, עוד 5 דקות.

"אין לכם עיתונים פה?"
" שם בעמדה, אדוני"

נדמה שהכל שקט מכרגיל, אנחנו מתכוננים להצגה -

עוד 4 דקות.

הכל נראה כל כך טפשי, מחשבות כמו - כמה זמן היא עוד תתלבט ליד
העוגות, בסוף לא נספיק.

עוד 3 דקות.

שאף אחד חדש לא יתיישב, בסוף אני אתקע עם קרואסון ביד ומפית
בשניה בדרך לשולחן.

עוד 2 דקות.

לא רק אני מרגישה את זה.
זה ברור לי, מתחילה לראות עיניים מאחורי העיתונים, רגליים נעות
בעצבנות.

עוד דקה

יד מורמת - "מלצרית"
ניגשת אליו, השולחן מבולגן, מפיות, סוכרים פתוחים ופזורים,
סלולרי ויומן.
"תביאי לי אספרסו כפול! , ותפני פה את הבלאגן, את לא רואה
שסיימתי?"
חמוד, הם תמיד כל כך נחמדים.
עוד 20 שניות - האספרסו מוכן, מארגנת על המגש.
עוד 15 שניות - ממהרת אל השולחן.
עוד 5 שניות - מניחה את הכוס, מנסה להתרחק עם המגש כדי שלא
להתפס  לידו
ב--------------------------------------------------------------------
------------------------------צפירה.

אני עומדת ליד הבהמה, הוא בוהה בנביבות באוויר, אני בשולחן.
אני יודעת שבזמן כזה צריך לחשוב על המתים, על האובדן, על הסבל,
החיים, התקומה, אבל אני חושבת על האספרסו.
אני יודעת בדיוק מה יקרה, 6 מליון או לא.

הצליל מתחיל לרדת, הרחוב משתחרר מהקפאון המלאכותי, הבהמה
מתישבת.
הנה זה בא, עם הגב אליו אני כבר מרגישה את זה.

"מלצרית, מה זה?! הקפה הזה קר, תביאי אספרסו חדש!"

ידעתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פרת משה רבנו
מאוד התלוננה,
שיש לה שם נורא
ארוך והיא נורא
קטנה. לכן היא
מבקשת, אם זה לא
קשה, פשוט מאוד
לקרוא לה קארים
עבדול ג'אבר


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/6/07 21:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדס ניל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה