אירינה גרבר / בובה |
אתה מושך בחוטים שלי,
ואני נכנעת.
כמו בובה,
בכל משיכה נגוז רגש אחר,
ואתה בלי בושה מחייך וחוזר.
כמו בובה,
מחכה לך על אדן החלון,
שתחזור,
תשחק בי איך שרק אתה יודע...
תשבור, תתקן, תטלטל אותי,
תהתל,
ושוב תעזוב אותי שכובה בארגז המאובק,
בלי דרך חזרה,
בלי דרך לנשום,
בלי דרך מילוט לאף מקום.
כמו פלסטלינה בידי היוצר,
אני נמסה אל מולך,
חסרת עמוד שידרה,
מאבדת את עצמי בך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|