אהוב יקר,
אין ספור מילים נכתבו בשבילך.
אלפי דמעות... ורק בגללך.

עיניך הרכות לא קראו בשתיקה מילותיי.
לא הביטו בדמעות שזלגו על פניי.

ידיך העדינות לא נגעו בדפי מחברתי
לא ליטפו בחיבה דמעתי.

שפתיך החושניות לא קראו בקצה הדף את שמי בלחישה
לא נישקו בלהט שום דמעה.

לבך הטהור לא כאב את כאבי
לא הרגיש נשימתי, ברגעי בכיי.

אם רק היית יודע היכן נצורים הכתבים
אם לדמעותיי הייתי נותנת לך להתקרב בלילות הקרים.
היית מביט, מלטף, נושק ומרגיש
אל מול דמעותיי לא היית נשאר אדיש.

אך אותם בחרתי לשמור בעיניי
לעד ישארו עמוק במגירת כתביי
כי לאדם הלא נכון מופנית אהבת חיי
והוא את חייו ממשיך - אך בלעדיי.

          פוצ'קה