איך להשתחרר מאחיזתם של אותם אנשים אפורים, אותם אנשים שמחדירים בנו פחדים
ומסגרות שסוגרות את עינינו, ומגדירים בפנינו מיום הולדנו מהיא המציאות,אנשים
שמגדירים בפנינו מציאות שהופכת אותנו לעבדים... לצרכנים. למתים חיים.
איך להשתחחר מאותם רודנים צבועים שהשתלטו על כמעט כל דבר בחיינו... מאותם אלו
שדואגים שנשאר כבולים בנוחות ובמסגרות.. תחת חיים בירוקרטים פוליטיקלי
קורקטים פחדניים ונבולים.
הפחד שלנו... לעזוב את העבודה.. את ה"חיים" להם אנו רגילים... ולשבור את
המסגרות ולקרוע את הכבלים שכובלים אותנו... חשבון הבנק שלנו.. הפלאפון...
המיסים.. ביטוח לאומי.. ביטוח חיים, שירות חובה.. אופנה.. מותגים.. אפילו
האוכל.. נדמה שגם אם אתה מבין שאתה אסיר לחיים של עצמך.. לברוח מזה,
כמעט בלתי אפשרי... ציפורניהם תקועות עמוק בבשר והם לא ייתנו לך להמלט כלכך
בקלות... הם ניזונים מאיתנו... מוצצים את חיינו והופכים אותנו לצללים של
עצמנו...
אני נכשל להסביר את עצמי במילים, כי אותם אנשים דאגו להסוות את העולם הזה
באופן כה מושלם, עד שכמעט ולא ניתן להרגיש בקיומם... בטח שלא לעמוד מולם
.....
כפר בצרפת... רוכב על סוס מגיע, ונעצר ליד בית.. יורד מסוסו ודופק על הדלת
אשה כפרית פותחת את דלתה בחיוך, אולם חיוכה מתפוגג מהר מאוד ומוחלף מקמט על
מצחה, הוא מושיט את ידו לכיוונה ובידו פיסת נייר.
היא שואלת מה רצונו, והוא עונה, באתי לקחת את בנך לשירות צבאי....
ובאיזה זכות או סמכות?... יש לך להגיע למסקנה שאתה יכול לבוא ולקחת אדם
מהחיים שלו?..... מביתו ומשפחתו?...
הוא עונה. יש לי את המסמך שנותן לי את הסמכות.
באותם הימים קיבל הדף כוח, שהיום כלכך חזק, יותר מכל זרוע... והאנשים
החלשים, והאנשים הצמאים ביותר לכוח, השנואים המסכנים, ורשעים אלו המחפשים את
הכוח הזה.. שולטים בו, ושולטים בנו כעד פרות.
זה מזכיר לי מעט את המטריקס, או אולי הסרט מועדון קרב, או אולי משניהם.
בעודי מנסה להשתחרר מאחיזת העולם המערבי, הציור הזה היא הדבר הקרוב ביותר
למילה שיכולה לתאר את הרגשתי אל העולם המערבי החסוף...
להשתחרר ממנו... זה הדבר הקשה ביותר שהתמודדתי איתו עד כה...
4/07
