רשרוש העלים בשדרות
מלווה את הצער הנרמס על מדרכות בהמוני רגליים גסות
גם השקט והרוגע שנוסכים המים החמימים באמבט
עירום באדים
מופרע
בשל
טפטוף
עיקש
וטורדני
של מחשבות
ידועות מראש.

שתי עיניים צהובות ועגולות מביטות  
מתוך לובן מבעבע  
בשוליים שרופים
מפצפצים במחבת
אני הופכת בהן
נמלטת מהצריבה אל הגשם
להשקות הרהורים
לצנן את הלהט הנובל.

בצד האפל של הירח אין התראות לאותות דעיכה.

אני מציירת את השמש על הקיר מול הבית
שתחייך אלי בלילות חשוכים
בימים בהם השמים רוח רפאים.