|
מול מרבדי הדעיכות
פסגות על אופק מתנצל
שוחה אל תוך דממת ערביים
קורא שירה על שפת עניים
הלילה שוב משהה
את יקיצת האור
רכות למדה את מזמוריה
מליטופי שקיעה
ועולה קריצת ירח
הזוכרת מזמורים
שבמילים שתויות זכו
להאיר טיבם של הזמנים
ודם פראי שלא מכבר
בער בהמולת עבר
שוקט כמו אינו מצליח
לבטא מחשבותיו
ויש בזיכרון חמלה
מתוקה ככל כאב אחר
וזכות בחירה לכל מפלצת
למה להתמכר
הלחם להמון
הרגשות לארורים
הפשע לקרבן
והסליחה לראויים
הלילה שוב הטיף שלווה... |
|
|
אם האדם הוא רק
אדם איך הוא גם
עץ השדה?
מרוקאי מנסה
להשתלב בשירה.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.