שישי יוצא
שבת פוסעת בגלימה שחורה,
הולך נודד בבית
בכל פינה קצת אהבה

תמונות מעל מסך מחשב
מעוררות,
את הרגש המשפחתי
הלא-פשוט
שאין לי איפה להעלות

וכמו דלקת חניכיים
שהולכת איתי כבר בטח חודשיים
ללא כאב,
הולכת איתי אבן הנגף
ואינני חש בכל -

כאב מהקומה השביעית ואילך,
אותו אני אוחז,
צוואר צמוד למעקה המרפסת
בטח מישהו קופץ
בחלל טרנסצנדנטלי בודד
בטח הייתי

אובד בכל המישורים השונים
ואת בחיפה,
לא עצוב, ולא רע
זה סתם,

מוגן במרחבים הפתוחים
הבלתי בטוחים
ומישהי שרה סמוך למרפסת
שירי ילדים
אולי נחלום חלומות מתוקים